18 באוגוסט 2013

פרוייקט "המטרושיט" // דעות


גולשים כותבים // רועי רוזנפלד:

16.8.2013 – פרוייקט המטרושיט יצא לדרכו עם הבטחות יומרניות.

המתנו 5-6 שנים, מי סופר בכלל, שבהם טובי מלוקקי הלשון הרביצו בנו תורה על הצורך בשינוי התחבורתי של מטרופולין חיפה, על הקידמה שעתידה לבוא בדמות רכבת חשמלית קלה, על כך שמאותו הרגע, תחבורה ציבורית על נתיבי הנהגים הפרטיים תהיה נחלת העבר והכי חשוב – הבטיחו לנו עתיד שלא יתקיים.

הבא נסקור חלק מאותן הבטחות ונשים אותם אל מול מבחן המציאות.

"הבטחות מול מבחן המציאות". המטרונית

"הבטחות מול מבחן המציאות". המטרונית

1- רכבת קלה

מהפרוייקט השאפתני של "רכבת קלה" שתחבר בין הקריות לחיפה נותר רק אבק פיות. לאחר שזה התפזר נותרנו עם אמת עצובה – אוטובוס כפול ממונע במנוע דיזל רועש המפיץ ריחו אל מרחקים. קידמה מהעבר אפשר לקרוא לזה, שעלתה לנו, התושבים, מליוני שקלים וסבל שנאלצנו לספוג במשך שנים.

2- "ביטול נתיבי נסיעה לא ישפיע על הנהגים כיוון שהאוטובוסים ייסעו בנת"צ המחודש."

זוכרים שפעם היינו יכולים לנסוע שמאלה מתחת לגשר מוטה גור לקרית אתא?

זוכרים את אותם הימים שהכביש הסמוך לביג הכיל 2 נתיבים?

בכלל – זוכרים איזה כיף היה שאגד נסע על הנת"צ? לראשונה איזור הצ'קפוסט היה ללא פקקים.

תגידו שלום למציאות הזו כי היא לעולם, ואני מדגיש, לעולם לא תחזור.

במשך כל אותם שנים שיקרו לנו, תושבי קריות וחיפה יקרים, שאמנם מורידים לנו מסלולים אך בפועל, מורידים לנו את האוטובוסים מהוריד.

בפועל – האמת שונה לגמרי. לא רק שאגד קיבלה סירוב מוחלט להשתמש בנתיב התחבורה הציבורית, ששימש את המטרושיט בלבד, עכשיו, אנו חולקים נתיב וחצי שנשאר לנו עם מפלצות התהילה הירוקות. ולא, לא רק אתם עם כעס גדול. מספיק לדבר עם נהג אגד כדי להבין עד כמה כולנו מרגישים מרומים.

3 – נגישות

שנות ה-90 עולים על קו 62,63 מקרית אתא, שמים ראש, ישנים כל הדרך לתחנה המרכזית. בדרך, מי שרוצה, יורד על התחנות בצירי הדרך – זמן המתנה ממוצע לקו-30 דקות.

תחילת שנות ה-2000 – מבטיחים לנו פרוייקטים שישנו את פני התחבורה הציבורית של הקריות וחיפה ויצמצמו באופן ניכר את זמני ההמתנה לקוים. מוקמים להם מרכזית לב המפרץ, מרכזית חוף הכרמל, מתווספים קווים 103, 108 ודומיו.

התוצאה- עולים לקו 62,63 מקרית אתא לכיוון חיפה, אחרי 30-40 דקות מגיעים ללב המפרץ, לא ממש ישנים. יוצאים מדלת האוטובוס האחורית עם חבורת רצי מרתון ששמים פעמיהם אל קווי 103, 108 ודומיהם על מנת חלילה לא לפספס אותם. צפיפות תהומית ועדריות שמספקת שאלה – מה לעזעזל אנחנו עושים פה??

זמן המתנה ממוצע – קו 62 – חצי שעה – קו 103 15-20 דקות – תלוי בכל כך הרבה גורמים.

בפועל – לא הוסיפו קווים – אותה כמות אוטובוסים נשארה רק שינו להם מספרים – בולשיט.

2013 – המטרושיט! אוטובוס כפול שעובד על ציר אחד בין הקריות לחיפה. בתאוריה – זמן המתנה של -4 דקות בלבד – ככה הבטיחו.

בפועל: מזהם, מרעיד, לא חשמלי ולא כלום. עובר אחת ל-25 דקות במקרה הטוב, לא מוכן לשתף את הזקנים הירוקים של אגד לחלוק איתו את דרך האבנים האדומות. ונוחות? אם אי פעם היה לכם רצון לדעת איך מרגיש "פרוגר" הצפרדע , השתמשו במטרושיט!

ושיא החוצפה – ביטול כניסות לערים מוצקין וביאליק כאילו תושביהם היו קן נמלים בלתי רצוי במדינה בה הוא מיושב.

4 – עלויות

אוי – כמה כסף נשפך על הדבר האווילי הזה.

שני בטמטומו רק לרכבת הקלה בתל אביב.

נראה כאילו בישראל עושים את הכסף הגדול ביותר מהתייחסות מזלזלת לציבור ומפרוייקטים שיעילותם לא נבדקה אפילו במודל של לגו.

תחילה, לפרק את הכבישים – כסף

אחרי זה – לסלול אותם מחדש – כסף

ושוב לפרק אותם – כסף כסף

ואז לסלול מסלול למטרונית – כסף כסף כסף

אה – נזכרנו שהגשר שבנינו בצומת אתא דפוק – בואו נפרק – כסף 7x

עכשיו נסלול שוב – עוד כסף

אוי שיט – בסוף אין רכבת קלה? צריך להחזיר לקבלן את הכבלים החשמליים ולהזדכות עליהם – כסף שבחיים לא תראו חזרה

טוב – לסלול הכל מחדש – שוב – עוד כסף

עשרות צעירים בעלות של 28 ש"ח לשעה במערך ההסבה – עוד כסף

לקנות רכבת קלה לדוגמה ולגלות שהיא לא מתאימה – כסף כסף כסף כסף כסף

לקנות את האוטובוסים – כסף כסף כסף כסף כסף

לשחד פה ושם – עוד כסף

בקיצור – אירופה אנחנו לא ובחיים לא נהיה כי אנחנו ציבור מטומטם שנותן לזה לקרות ואוכל שקרים לארוחת בוקר כאילו היו אלו מטעמי פנסיון מלא במלכת שווא.

לסיכום:

פרוייקט המטרושיט כבר גרם למשטרה להוציא הודעה, שאם הייתה נשמעת במחוזות תל אביב היה בה מין המספיק לבטל את כל הפרוייקט הזה.

"אני קורא לציבור הנהגים לא לנסוע לקריות. לא ניתן לעבור את הצ'ק פוסט בגלל המטרונית"

מי אמר שהמין האנושי לא הצליח להמציא את החזרה בזמן? קוראים לזה "מטרושיט". בקרוב אנחנו שוב בשנת 2000 עם צ'ק פוסט פנוי רק מהשעה 1 בלילה.

ציבור הקריות היקר, לא נמאס לכם להיות הפריירים הכי גדולים במדינה? אני מסתובב לי בין אוטובוסים ותחנות ושומע את מבוגרי העיר שהיו בעבר כוח לוחם אומרים משפטים כמו "טוב, מה יש לעשות? נתרגל גם לזה".

אז הבטיחו לכם שאם תורידו את המכנסיים זה לא יכאב ואולי אפילו תראו שושנים בדרך.

כל אסיר יודע שמאחורי הבטחה זו קיים שקר כואב.

ואנחנו לא בכלא ולא רוצים להיות.

איפה היו ראשי הערים בזמן שהוגשו להם התוכניות לפני כמה שנים?

ברור, עכשיו, לפני בחירות, נוח להם לצאת למרפסת ולתת לציבור את מה שהם רגילים אליו – מילים נבובות מתוכן.

צורי, סיסו וכל השאר – כשאתם רוצים משהו אתם עושים, וכשלא ממש בא לכם – ככה זה נראה, אז אל תמכרו לנו אחרת, תעשו טובה.

מתי בדיוק בנקודת הזמן בחיים שלכם משכנתם את ביציכם במשכן הכנסת והפקרתם את ציבור התושבים שבחר בכם?

אני קורא לכל מי ששם עינו על הכתוב פה לחתום על העצומה להפסקת הפרוייקט הנפל הזה ולאפשר לאגד להשתמש בנתבי התחבורה הציבורית לאלתר. היה לנו מעולה איתם ואף אחד לא ביקש עוד אוטובוסים.

הבטחתם רכבת? תקיימו.

נותר לי רק לחשוב מה יהיה המרחק בין הפרוייקט השאפתני הבא של חיפה – רכבת מלב המפרץ לכרמל.

בסוף נשלם שוב מליונים על סנפלינג חד סיטרי, לבטח.

יש לכם מה להוסיף? אתם מוזמנים.

שתף בפייסבוקשתף לחברים בפייסבוק    











עורכי דין משפחה  גילה מדינה| בית דפוס | נדל"ן | פשיטת רגל | איפור כלות בחיפה לנה | חדרים בקריות VIP רומס| חדקונית הדקל