|
 |
יותר מרבע מהפנסיונרים בישראל יסיימו את חייהם מתחת לקו העוני; גם מי שטרח להפריש פנסיה במשך השנים לא מחוסן מפני עתיד כלכלי מעורער ותלותי
יותר מרבע מהקשישים בישראל מסיימים את חייהם מתחת לקו העוני, רבים אחרים חיים באורח חיים סגפני. למרות שמחצית מהפנסיונרים דאגו להפרשה קבועה לפנסיה ממקום עבודתם, עדיין, הכספים שנצברו עבורם לא יסייעו לרבים מהם לסיים את חייהם בכבוד ולראיה: כ-194 אלף קשישים מקבלים השלמת הכנסה כתוספת על קצבת הזקנה מפני שהכנסתם החודשית מגיעה לכ-3,500 ₪. הבעיה, לדברי שמעון ימין, מנכ"ל אתגרים פיננסיים, נעוצה בכשל מנטאלי ישראלי מאד, אשר גורם לרובנו לתכנן את חיינו בצורה אומללה - רכישת דירה בגיל צעיר.
דירה לזוגות צעירים – שורש כל רע
"השאיפה הישראלית לסדר את הילדים נעוצה עמוק במנטאליות היהודית, ובסממנים שלה ניתן להבחין לא רק בחברה החילונית, אלא גם בחברה הדתית המסורתית" אומר שמעון ימין, מומחה לניהול עושר אישי. "רכישת דירה בגיל צעיר זוכה ל"עידוד המדינה", אך באופן טראגי, מדובר בטעות קשה שישראלים מעטים מתאוששים ממנה".
כיצד נגרמת ההתרוששות בגיל מבוגר? "הדבר נעוץ בקניית דירה מייד לאחר החתונה" טוען ימין. גיל הנישואין הממוצע עלה בעשרים שנה האחרונות מגיל 23 לגיל 26-9. על פי רוב, השקעת כספי המתנות והתמיכה של ההורים, לא מכסים יותר מ-25% מעלות הדירה, ואת יתרת התשלום מלווים הזוגות במשכנתא. הפקיד בבנק המשכנתאות מייעץ לרוב הזוגות לקחת משכנתא ל-25 שנה, כי "הם עוד צעירים".
לדברי ימין מעתה תהפוך כל אבן דרך כלכלית בחייהם של הזוג הצעיר להזדמנות לכיסוי המשכנתא, והפחד הגדול ביותר של הזוג יהיה להפסיד את הדירה בעקבות אי עמידה בתשלומים.
קללת הדירה הישראלית
"אובדן הדירה משמש כמרתיע הלאומי מפני תופעות רבות" אומר ימין. "ישראלים רבים נשארים בעבודות שנואות בעלות משכורות קבועות, מאימת אי עמידה בתשלומי המשכנתא. זוגות מתקשים לעזוב שכונות וישובים בהם הם אינם חשים בנוח, בגלל ההיכבלות לדירה. זוגות רבים נהרסים, אך נשארים לדור יחדיו בגלל הפחד מאבדן משאבים ורכוש. כך מחמיצים רוב הישראלים את מכשירי החיסכון הטובים ביותר העומדים לרשותם, והופכים אותם לחומר המילוי של בור המשכנתא האינסופי" אומר ימין.
"דירה בגיל צעיר: סטטוס חברתי - טעות פיננסית קשה"
"קרנות ההשתלמות וקופות הגמל, הינן כלי החיסכון הטוב ביותר, מפני שהמשקיעים בהן מקבלים בגינם פטור ממס הכנסה על השכר (עד לתקרה נקובה בחוק). לחיסכון בכלי זה יש תשואה מובטחת ומידית של 25%-45%. מדובר בכלים המאפשרים לחסוך כ- 20% ולמעלה מכך משכר היסודי השנתי. יש לא מעט עובדים בישראל שיבקשו מהמעביד שכר ברוטו גבוה יותר ופחות תנאים סוציאליים, ישנם עובדים שגם יקבלו תנאים סוציאליים, אולם מרביתם (הזוגות בישראל) מחכים לפתיחת הקופות הללו על מנת לכסות בה את חובות המשכנתא, ולא להשתמש ככלי חסכון לטווח ארוך. אין טעות גדול מזו" אומר שמעון ימין.
גיל קניית הדירה חייב לעלות
על פי רוב ימצא את עצמו הישראלי הממוצע בגיל 50-60, אמנם עם דירה, אך ללא חסכונות מהותיים. בגיל זה תיפול עליו מכה לא כל כך מפתיעה – "צריך לחתן את הילדים". המשפחה הישראלית הממוצעת מממנת שלוש חתונות, שההשקעה בכל אחת מהן מנסה לכסות כמה שיותר מסכום המקדמה על הדירה החדשה לזוג הטרי. וכך עוברת לה הלאה קללת הדירה. בגיל הפרישה ימצא את עצמו הזוג הישראלי הממוצע עם פנסיה נמוכה של עשרות עד מאות אלפי שקלים בודדים, וקצבת ביטוח לאומי מעליבה. הכספים הללו יספיקו לרוב ללא יותר מ-12 שנה של חיים מצומצמים, ואז יישארו הישראלים הממוצעים נטולי הון לחלוטין, זולת הדירה אותה עבדו במשך כל חייהם. דירה זו לא תימכר עד יום מותם כי אנשים מעל גיל 60, שגרו בדירתם הצנועה במשך שלושים שנה לפחות, לא נוהגים לעשות שינויים. רבים מהם יגידו: "אז לאן אני אעבור? ואיך אני אסתדר?" האופציה לעבור לשכ"ד לא מתאימה לטעמם. לכן רכישת הדירה לא מהווה חיסכון עבורם או השקעה אלא הוצאה צרכנית נטו. עבור ילדי הזוג מהווה הדירה ירושה, אותה ישקיעו בחתונה של ילדיהם, אשר יקנו דירה גדולה יותר.. וכך חוזר הניגון.
מסלול העוני הישראלי
"את קוצר הראות הישראלי ניתן לסכם בדוגמא פשוטה" אומר ימין. "מר ישראלי ומר חכם, הדומים במאפייניהם לחלוטין, פורשים לשם דוגמא לאחר 35 שנה מאותו מקום עבודה בדיוק ובאותה דרגת שכר – 7,500 ₪ לחודש. שני הפורשים החדשים צברו בשנות עבודתם הפרשות פנסיוניות מלאות בשיעור של 18.33% ממשכורתם החודשית, לרבות קרן השתלמות אליה הופרשו בכל חודש 10% משכרם היסודי. לצורך הדוגמא, ועל מנת להיות נאמנים למציאות הישראלית, נצא גם מתוך הנחה ששניהם צרכו את כל השכר שניתן להם לאורך השנים לצורך מחייתם".
מר ישראלי רכש דירה צנועה ב-120,000 $, אבל הוא גם אוהב את החיים, ולא מתבייש לפרגן לעצמו מדי כמה שנים. מר ישראלי הוציא בתום כל שש שנים את קרן ההשלמות שלו, ו"שידרג" לעצמו ומשפחתו את החיים: החליף מכונית לאישה, שיפץ את המטבח ואת המקלחת, לקח את המשפחה לחו"ל, החליף דירה, ושילם מקדמה מקרן ההשתלמות. מר חכם, לעומתו, לא הוציא שקל מקרן ההשתלמות שלו, כלכל את ילדיו ממשכורתו, ועתה עומדים כספי החיסכון לרשותו במלואם, עם צאתו לפנסיה.
אם נצא מנקודת הנחה כי מר ישראלי ומר חכם ימשיכו באותה רמת חיים לה הורגלו עד עתה, שעלותה 7,500 ₪ לחודש, יוכל מר ישראלי להמשיך בחייו עוד 17 שנה בלבד, זאת אם לא יעמוד בפיתוי ולא יעזור לאף אחד ("נו מה? לא לעזור לבת בחתונה? או לבן שהסתבך עם העסק?"). אם מר ישראלי יעשה את הטעות הרגילה וייתן למקורביו עוד "קצת", החיסכון שלו עלול להצטמק ולהספיק ל-9 שנים בלבד ובגיל 73 הוא יוותר ריק מחסכונות.
מר חכם כלכל צעדיו בתבונה שכר דירה בשווי 120,000 $. את החיסכון העודף מההוצאות שהיו אמורות להיות לו מרכישת דירה הוא הניח בתוכנית חסכון צמודת מדד ב-4% ריבית לשנה, חי בצניעות וחשב לעתיד לא פרע מעולם את קרן ההשתלמות. לעומת מר ישראלי למר חכם נותרו עתה עוד 693,000 ₪ יותר מאשר למר ישראלי. אם ימשיך מר חכם במסלול חייו, ויצרוך 7,500 ₪ בכל חודש, הוא יוכל להמשיך כך עוד 41 שנה – עד גיל 106! (וכמובן יוריש לילדיו הרבה יותר ממר ישראלי).
רוב הישראלים צפויים להזדקן בצמצום
פה כדאי להיזכר שמר ישראלי ומר חכם הגיעו לקו הסיום מצוידים בהרבה יותר מרוב הישראלים. בסקר שנערך לפני שנים מעטות התברר כי 46% מאוכלוסיית ישראל איננה מפרישים כלל כספים לפנסיה, ולכשיפרשו הם עתידים להיסמך על כספי הביטוח הלאומי בלבד. מעבר לכך השכר הממוצע במשק עומד אמנם על כ-7,900 ₪ לחודש, אך שכר החציון לא עולה בהרבה מעל שכר המינימום. משמעות הדבר היא שרוב הישראלים צפויים לגורל דומה, או אפילו מר יותר, מגורלו של מר ישראלי. במספרים אלו לא הוכללו סטטיסטיקת הגירושים (כ-40% מהזוגות) בעיות בריאות, פיטורין מוקדמים או אי רצף תעסוקתי, השקעות רעות, תרגילי עוקץ או פשיטות רגל - מרכיבים שעלולים להחמיר עוד יותר את התמונה.
הסיבה לעוני – הפרשי ריבית וחשיבה לא כלכלית
"רכישת דירה באמצעות משכנתא עולה 5%-7% על הערך מדי שנה" אומר שמעון ימין, "בעוד שכירת אותה דירה בדיוק מהווה למעשה תשלום של 2%-3% בלבד מערך אותה דירה. על כן, ברכישת דירה מפסיד כל זוג צעיר 3%-5% בשנה מערך הדירה. תכפילו את המספר הזה ב-25 שנה, ותוסיפו את מרכיב הריבית על הריבית – ותגיעו למאות אלפי שקלים מבוזבזים. השקעת מיטב שנות העבודה על החזר של הלוואה גרועה הינה שטות ישראלית טיפוסית. מציאות זו כופה על רוב הישראלים להתחיל לחסוך לפרישה רק בגיל 50 – וכך ניתן להבין מדוע וכיצד יותר מ-25% מאיתנו יסיימו את חייהם מתחת לקו העוני". דברי ימין.
ניהול עושר ואושר
"לפני שאתם מבצעים שינוי משמעותי בחייכם חשוב לבדוק בקפידה את האמצעים העומדים לרשותכם" אומר שמעון ימין. "עדיף להיות כנים עם עצמכם עד כמה שניתן, לא להסתיר מעצמכם ומיועציכם גם קשיים וחסכים. לצערי, ישראלים רבים נרתעים מלהסתכל אל העתיד ולתכנן אותו. רבים מהם סומכים על המזל, על החברים או על המשפחה, או פשוט מדחיקים. כמו בהרבה מחלות קשות, אבחון מוקדם, וטיפול מתאים יכולים להבטיח חיים איכותיים בעתיד" דברי ימין.
שמעון ימין, איש השקעות ותיק, מנכ"ל חבר בורסה לשעבר, עומד כיום בראש אתגרים פיננסיים Life Planning המתמחה בניהול ובתכנון עושר אישי.
 שלח כתבה
 הדפס
כתבה
עוד בקריות באינטרנט:
קריות באינטרנט
• חדשות בקריות
• חיפה והסביבה
|
