חדשות חיפה

מאז שהוא זוכר את עצמו, סובל רפי אדלר מליקוי שמיעה ▪ אחרי שהשתלב בחברה של שומעים, אחז בחברה שומעת והוציא בגרות בציונים גבוהים, התנדב אדלר לצבא, התעקש לצאת לקורס קצינים, והיום הוא מפקד שאחראי על חיילים ומתכנן להמשיך בקריירה צבאית

צריך להתייחס לכבדי השמיעה כמו לכל אדם אחר. צריך לקבל אותם בדיוק כמו שהם". כך אומר סגן רפי אדלר, קצין בצה"ל, הסובל מליקוי שמיעה.

הוא בן 26, יליד טבריה שעבר בילדותו לחיפה. מאז הוא כאן, בשכונת רמת בגין. רק מי שרואה אותו עם המדים ועם דרגות הסגן יכול להבין לאיזה הישג מרשים הגיע אדלר ועד כמה רב הוא כוח הרצון האדיר שהפגין בדרכו אל הקצונה.

"אני סובל מליקויי שמיעה מאז שאני זוכר את עצמי", סיפר אדלר השבוע. "זה קרה כבר משלב הלידה. חבל הטבור נכרך מסביב לצווארי. הייתה לי צהבת, ובגלל זה נגרמה בעיית השמיעה".

בהיותו בן ארבע וחצי החל אדלר לפתח מיומנות של דיבור באמצעות עבודה מאומצת עם קלינאית תקשורת. זאת במקביל ללימוד שפת הסימנים. "בזמנו הייתה פחות מודעות לכל הנושא של ליקויי שמיעה ובכל זאת, הילדים וההורים האחרים למדו את שפת הסימנים כדי לתקשר איתי", הוא נזכר. "אחרי שהתחלתי לדבר כמעט ושכחתי את שפת הסימנים".

איך ילדים שומעים מתמודדים עם ילד שאינו שומע כמותם?
"אני ואימא שלי באנו אליהם והסברנו להם את כל הנושא. זה לא היה פשוט כלל".

וזה עזר?
"באופן חלקי. עדיין לא היה חיבור משמעותי ביני לבין שאר הילדים. היה לי קשה להשיג שם חברים".

עד כיתה ט', למד אדלר בבתי ספר "רגילים". בכיתה י' הוא עבר לבית הספר "כרמל זבולון" שבקיבוץ יגור, שמשלב לימודים של ילדים עם ליקויי שמיעה וכאלו ששומעים. "מקבלים שם עזרה אינטנסיבית, יותר שעורי עזר, וסביבה תומכת", מסביר אדלר מדוע עבר ללמוד בקיבוץ. "אחרי התלבטויות רבות החלטתי לעבור לשם. למדתי בכיתה שהיו בה רק כאלה ששומעים".

ואיך השתלבת?
"היו לי הרבה חששות, אבל הצלחתי להשתלב. כלקוי שמיעה לא הבנתי את כל המילים. צילמתי ממחברות של חברים, קיבלתי שיעורי עזר, והצלחתי. עשיתי בגרות בציונים מצוינים במגמה ביולוגית–ריאלית".

מי היו החברים שלך שם?
"ביגור התחברתי גם לאנשים לקויי שמיעה. אני מתחבר עם אנשים כמוני. נוח לי יותר איתם. יש לנו שפה משותפת. אני מכיר את הבעיה שלהם והם מכירים את הבעיה שלי. יש לי חברים ששומעים וכאלה שהם עם ליקוי שמיעה, אבל יותר נוח לי עם לקויי השמיעה. למרות זאת, הייתה לי חברה במשך שלושה חודשים ולה אין ליקוי שמיעה".

התייחסו אליי כאל חייל
אדלר סיים את התיכון, קיבל פטור מהצבא בגלל ליקוי השמיעה, ויכול היה ללמוד, לטייל בעולם, ולעשות מה שברצונו. אבל הוא החליט אחרת. הוא החליט להתנדב לצבא. "כל אזרח במדינה צריך לתרום לה", הוא מסביר את הצעד. "כל אחד צריך להגן על המדינה. כל אדם צריך לתרום. בלי זה, המדינה שלנו לא תוכל להתקיים. ניצחנו בכל המלחמות בגלל הרצון של הצעירים להתגייס ולהילחם למען המדינה".

"בחנו אותי בזכוכית מגדלת. היה לי מאוד מאוד קשה אחרי שכבר התחלתי את הקורס. קצין צריך לפקד על חיילים. קצין צריך להוביל אנשים. היו מצבים בהם הייתי צריך לשאול כל שנייה מה בדיוק אמרו. אבל היה לי המון רצון לעבור את המסלול והצלחתי בכך"

הוא הגיש בקשה להתנדב לצבא ולאחר כחצי שנה של ועדות והמתנות התבשר כי בקשתו התקבלה. אדלר התגייס כמתנדב, עשה טירונות מקוצרת, שירת כשנה וחצי בבית הספר הטכני של חיל האוויר בתור גרפיקאי ולאחר מכן עשה קורס של מנהלי רשת. הוא הוצב במרכז הארץ, ובמהלך השירות קיבל תעודה של חייל מצטיין.

"התייחסו אליי כאל כל חייל", הוא מספר. "לא התייחסו לבעיית השמיעה שלי כאל בעיה מרכזית. לא ביקשתי הקלות ומכאן שגם לא קיבלתי. בשלב מסוים החלטתי לנסות לצאת לקורס קצינים".

מה הביא אותך לזה?
"ניסיתי לטפח את נושא המנהיגות. רציתי להתקדם יותר בצבא. הרגשתי מחויבות לצבא. היה לי כיף".

ואיך הצבא התייחס לזה?
"בחנו אותי בזכוכית מגדלת. היה לי מאוד מאוד קשה אחרי שכבר התחלתי את הקורס. קצין צריך לפקד על חיילים. קצין צריך להוביל אנשים. היו מצבים בהם הייתי צריך לשאול כל שנייה מה בדיוק אמרו. אבל היה לי המון רצון לעבור את המסלול והצלחתי בכך".

לאחר שסיים את הקורס הוצב אדלר במרכז הארץ, והוא עוסק בנושא כוח אדם. כפופים לו ארבעה חיילים, שהוא המפקד הישיר שלהם.

איך החיילים שלך מקבלים אותך?
"בהתחלה הסברתי להם את הכל, כמו, למשל, על האופן בו מכשירי השמיעה שלי עובדים. הם מתייחסים אלי מאוד יפה. הם חיילים מצוינים וכיף לי לעבוד איתם".

"אני מתחבר עם אנשים כמוני. נוח לי יותר איתם. יש לנו שפה משותפת. אני מכיר את הבעיה שלהם והם מכירים את הבעיה שלי. יש לי חברים ששומעים וכאלה שהם עם ליקוי שמיעה, אבל יותר נוח לי עם לקויי השמיעה. למרות זאת, הייתה לי חברה במשך שלושה חודשים ולה אין ליקוי שמיעה"

אדלר חתום בצבא הקבע עד שנת 2009, ובכוונתו לחתום לשנתיים נוספות. הוא מהווה הוכחה שלעיתים גם מה שנראה מלכתחילה בלתי אפשרי, יכול להיות אפשרי. "יש כאלה שרואים כבדי שמיעה כאילו הם סובלים ממחלה", הוא אומר. "חשוב לי שאנשים יידעו איך לדבר עם כבדי השמיעה ואיך להתייחס אליהם. צריך להתייחס אליהם כמו לכל אחד אחר. לכבד אותם, לתקשר איתם, ולדבר איתם. זה בהחלט אפשרי".

אחד מעשר
הירידה בשמיעה פוגעת ביותר מעשרה אחוזים מהאוכלוסייה ▪ בושה והכחשה מעכבות התמודדות עם המגבלה

שבוע השמיעה הארצי שהתקיים לאחרונה, חושף נתונים קשים: 10 אחוז מהישראלים לקויי שמיעה, וכשמדובר במבוגרים מעל גיל 65 - מטפס המספר לכ-33 אחוז. הסיבות העיקריות: נגיף ה-CMV וחשיפה לרעשים בתעשייה ובדיסקוטקים.
סקר שנערך לאחרונה מצא עוד, כי כשני שליש מהישראלים לא שומעים טוב במהלך שיחת טלפון, 60 אחוז מגבירים את עוצמת הקול במהלך תוכניות טלוויזיה, ושיעור דומה סובל מעוצמת הרעש באירועים המוניים.

הסיבה המרכזית בעולם לחירשות מולדת היא נגיף ה-CMV בו נדבק העובר בהיותו ברחם, במהלך לידתו בתעלת הלידה או לאחר הלידה. הנגיף עובר לרוב בנוזל הרוק.

אבל לא רק: לדברי ד"ר רחל פרנקל, ראש תחום אודיולוגיה בחוג להפרעות תקשורת של מכללת הדסה ירושלים, חשיפה לרעש גורמת לפגיעה משמעותית בשמיעה. התופעה נפוצה במיוחד בקרב עובדי תעשייה שאינם מגנים על אוזניהם, כמו גם אלה העובדים בדיסקוטקים ואולמות אירועים ואלה השומעים מוסיקה דרך מכשירי ה-MP3 באוזניות בעוצמות רעש גבוהות.

"מחקרים מוכיחים כי חשיפה לרעש בעוצמה גבוהה פוגעת בכושר השמיעה" מסבירה פרנקל, "מדובר בנזק בלתי הפיך. זמרים ידועים, כמו פיל קולינס, כבר איבדו את השמיעה ומצטערים על כך".

הירידה בשמיעה משפיעה על כל חלקי האוכלוסייה ומקשה על התקשורת ועל ההשתלבות בחברה. שניים מן הגורמים המעכבים התמודדות טובה עם המגבלה הם ההכחשה והבושה.

נגישות לחירשות
בישראל קיימת עלייה במודעות לבעיית השמיעה, אבל אנחנו עדיין רק בתחילת הדרך

על אף שבמקרים רבים נתקלים חרשים וכבדי שמיעה בבורות מפתיעה מצד אנשים בסביבתם, מסתמנת בשנים האחרונות מגמה כלל עולמית של תפיסת ה"חירשות" ו"ליקויי השמיעה" כדבר רגיל לחלוטין. אם בעבר הרחוק רווחה הנטייה לקשר בין חוסר שמיעה לחוסר הבנה, ובהווה עדיין יש גופים שלא מכירים בחירשים ובליקויי שמיעה כאנשים "רגילים" (למשל, הרבנות, שניסחה כתובה מיוחדת עבור חרשים, שלא בהכרח עושה עימם חסד ותורמת לדימויים העצמי), הרי כיום ניכר שהמגמה משתנה, ובכיוון החיובי.

די אם נזכיר את החוק שעבר בכנסת לפני זמן לא רב ואשר מחייב כתוביות ותרגום בשפת סימנים ללפחות 25 אחוז משידורי הטלוויזיה ואף בסרטי הקולנוע בשפה העברית; את הכתוביות ש"רצות" על מסך נפרד בתיאטראות ומאפשרות לאוכלוסייה כבדת השמיעה להבין את המתרחש על הבמה; ואת נכונותם של גופים ומוסדות ציבוריים לאפשר נגישות מלאה לכבדי שמיעה וחרשים, אם זה בתמלול הרצאות, תרגום לשפת סימנים, ובשנים האחרונות, התגייסותו של פיקוד העורף להתקנת מערכות התרעה (ביפרים רוטטים או הודעות טקסט) במקרה של אזעקה בעת נפילת טילים.

גם מערכת החינוך והצבא כבר מזמן הפנימו שאין כל מניעה משילוב חרשים וכבדי שמיעה במסגרותיהם. קיימים מוסדות חינוך שמשלבים תלמידים חרשים וכבדי שמיעה בהצלחה לא מבוטלת ובצבא, על אף שמרבית כבדי השמיעה והחרשים מתגייסים על בסיס התנדבותי וללא אפשרות לשרת במסלול קרבי, הרי שהם מוצאים את מקומם בתפקידי מטה ראויים.

כמובן שהדרך עודנה רחוקה, ומדינת ישראל רחוקה מלהיות "מדינת רווחה" בכל הנוגע לתקציבים וסיוע בכלל לאוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה. הדוגמה הטובה ביותר היא בעזרתה הזעומה, אם לא מגוחכת, של הממשלה בסיוע ברכישת מכשירי שמיעה (שעלותם נאמדת בין אלפים בודדים לעשרות אלפי שקלים) ובהגדרה המפלה לרעה של אוכלוסייה זו כנכים, עם אחוזי נכות זעומים ביחס למה שמגיע להם באמת.

שלח כתבה הדפס כתבה

עוד בקריות באינטרנט:

פרויקט מנהרות הכרמל בסכנה זה התחיל ב''שביתה איטלקית'' ונמשך בהפסקת העבודות; השבוע הודיעה החברה הסינית שמבצעת את עבודות כריית מנהרות הכרמל כי תדרוש פיצויים כספיים בעקבות הפסדים כבדים שנגרמו לה הבחירה של ''שינוי'': שלמה גלבוע לראשות העיר ביחד עם גלבוע התמודדו גם ראש העיר יונה יהב וסגנו שמואל גלבהרט; גלבוע, המסתמן כהפתעת הבחירות, נבחר לתפקיד ברוב מוחץ צעירי חיפה יוצאים לדרך רשימת 'צעירי חיפה' תכריז השבוע על התמודדותה בבחירות למועצת העיר; את הרשימה מוביל שי אבוחצירה, אשר כיהן כיו''ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה

קריות באינטרנט • חדשות בקריות • חיפה והסביבה